בלילה שבין שישי לשבת למדתי על בשרי ביטוי חדש שלא ידעתי שקיים, אבל ברגע ששמעתי אותו היה “קליק“ ודברים התחברו לי בראש.
זה לימד אותי 2 דברים:
1. לא לזלזל בתחושות שלי
2. החשיבות של שימוש במילים שאפשר “לראות” אותן
כבר שנים שאני יודעת שיש לי רגישות למונוסודיום גלוטומט (MSG), הרופאים לא תומכים בטענה הזו כי הרי מונסודיום גלוטומט הוכח כבטוח לשימוש, אבל אני יודעת שבכל פעם שאני אוכלת מזון שיש בו MSG אני מקבלת בתמורה כאבי ראש וכאבי בטן.
בשישי חגגנו ליוני יום הולדת והוא ביקש שנכין ארוחה סינית.
זרמתי, ואפילו לא חשבתי על ההשלכות.
מפה לשם ואחרי ארוחת ערב גדולה ששחתה לה ברטבים מצאתי את עצמי באמצע הלילה עם כאב ראש ברמות שמעולם לא חוויתי, זיעה קרה ושעות של הקאות.
לא נהנתי.
אחרי שקצת התאוששתי והצלחתי לפקוח עיניים, חיפשתי בגוגל “הרעלת MSG“ הוא הפנה אותי למאמר על “תסמונת המסעדה הסינית”. קליק.
עכשיו אפשר לחזור ולדבר על שיווק.
שפה מוחשית, או מה שנקרא ביטויים קונקרטיים, מפעילה אצלנו את החושים ואת הדימיון, היא יוצרת בהירות ונותנת לנו תחושת שליטה.
תחשבי על הביטוי “להשאיר כסף על הרצפה” – את יכולה לגמרי לראות את זה, להרגיש את תחושת הבזבוז. או על “העתק הדבק“ – את יודעת לזהות את עצמך עושה את הפעולה הזו, מיד ברור לך שמדובר במשהו פשוט וקל.
ביטויים קונקרטיים, מוחשיים, הופכים מילים לתמונות מנטליות כי המוח שלנו מעבד תמונות פי 60,000 מהר יותר מאשר טקסט ונמשך באופן טבעי יותר לדימויים.
זו הסיבה שבגללה כשקראתי “תסמונת המסעדה הסינית“, ביטוי מוחשי וויזואלי, המוח שלי מיד הרגיש ששומעים אותו, מבינים אותו. קליק.
מהצד השני של שפה מוחשית יש את השפה המופשטת, הוויזיונרית, ובה אנחנו נשתמש כשאנחנו נרצה לעורר השראה ולדבר על ערכים או חזון – בואי ליצור את העתיד שאת חולמת עליו, או יחד נוביל לשינוי. שפה מופשטת יותר עוזרת לקוראים להתחבר לרעיון או למסר ברמה עמוקה יותר.
אז במי מהן עדיף להשתמש?
במחקר שבדק מי מבין שתי ה”שפות” נטמעת טוב יותר אצל הקהל, אילו ביטויים הם זוכרים, מצאו ששימוש בשפה מוחשית הביאה לפי 10 יותר ביטויים שהם זכרו.
שפה מוחשית תתאים לנו יותר כשאנחנו רוצות לתת פיתרון לבעיה או לתאר את הבעיה, כשאנחנו רוצות שיהיה מאוד ברור לקוראים שלנו שקלטנו אותם.
שימוש בשפה מוחשית תדאג לכך שהפיתרון שלנו ישאר להם בראש.
שפה מופשטת תתאים לנו יותר כשאנחנו נרצה לספר סיפור, להעביר מסר, לגרום להתרגשות ולקרב אלינו את הקהל.
אבל הסוד האמיתי מתגלה כשאנחנו מצליחות לשלב בין השתיים, להתחיל בשפה מופשטת שמעוררת השראה, מחוברת לרגש ולזהות ולעבור לשפה מוחשית שיוצרת חיבור, הבנה וביטחון וממחישה בדיוק מה הלקוחה חווה או מה הולכת לקבל.
שילוב נכון בין שפה מוחשית למופשטת יכול להפוך את התוכן שלך ליותר אפקטיבי, מרגש ומשכנע.
הנה כמה דוגמאות:
"Because pleasure has more than one layer – מגנום דאבל: גלידה עם שכבת קרמל ושוקולד מריר קראנצ’י." (מגנום, שטראוס)
מופשט – חיבור למסר: Because pleasure has more than one layer.
מוחשי – מה היא מקבלת: גלידה עם שכבת קרמל ושוקולד מריר קראנצ’י.
"חוויית בית קפה משפחתית – עם תפריט של מנות מוכרות, שילובים מפתיעים וקפה שנטחן במקום." (קפה לנדוור)
מופשט – חיבור לרגש: חוויית בית קפה משפחתית.
מוחשי – יוצרת ביטחון ובהירות: מנות מוכרות, שילובים מפתיעים וקפה שנטחן במקום.
איך את הולכת להשתמש בשפה מופשטת ומוחשית אצלך בעסק?
תחשבי על איך את לוקחת את ההבטחה שלך לקהל והופכת אותה למשהו שהם ממש יכולים לראות מול העיניים שלהם, קורה ומתממש.
תזהי באיזה שלב הקהל שלך נמצא:
בשלב החלום > תתחילי בשפה מופשטת שתגרום להם להתעניין ולהתחבר לרעיון ולמסר שלך.
בשלב החיפוש אחר פיתרון מעשי > דברי אליהם בשפה מוחשית, ברורה, ציורית שתגרום להם להבין שיש לך את מה שהם מחפשים.
קליק.
ואגב, אם את לא לגמרי בטוחה אז תשתמשי בסיפור, סטוריטלינג, רוב הסיכויים שהוא ישלב את הרצון שלהם (מופשט) ואת הדרך שלך לשם (מוחשי).
!Nailed It
ליצור ניוזלטר שהלקוחות שלך מחכים לפתוח
ולהפוך את הניוזלטר שלך לכלי אסטרטגי אמיתי, כזה שבונה את המותג שלך ויוצר חיבור עם הקהל.
