מפלצת בעיניו, ג'יי. אם. דרהאוור

ספר המאפיה האולטימטיבי

זו לא החשכה שמפחידה, אלא מה שיוצא מתוכה.

איגנציו ויטאלה הוא לא בן אדם טוב.

חשדתי כך עוד מהפעם הראשונה שבה פגשתי בו. כבר אז חשתי בסכנה שאופפת אותו. הוא יודע בדיוק איך להשיג את תשומת ליבי, לתפוס שליטה, הוא יודע בדיוק מה אני חושבת עוד לפני שאני בעצמי מבינה.

הוא מדאיג ומפתה. אפל וקטלני. הוא כול מה שרציתי אי פעם, אבל הדבר האחרון שאני באמת צריכה.

הוא אובססיה.

מהר מאד, הוא לכד אותי ברשתו. הפעיל את קסמיו כדי להכניס אותי למיטה. שבה אותי בחייו, חיים שאני לא יודעת עליהם דבר עד שכבר מאוחר מדי. יש לו סודות, סודות שאני לא מעלה על דעתי, סודות שלא מאפשרים לי לעזוב אותו, לא משנה כמה אתחנן בפניו שישחרר אותי.

לפעמים אני רואה את זה בעיניו, אפלה שמבהילה ומרגשת אותי בעת ובעונה אחת. הוא מפלצת בעטיפה יפה, אך מה שאני מוצאת כשאני מסירה את המסכה מפניו משנה הכול.

אני רוצה לשנוא אותו.

לפעמים אני באמת שונאת אותו.

אבל זה לא מונע ממני לאהוב אותו.