סקנדל הפליטה של פולקסווגן
בסוף שנת 2015 קונצרן המכוניות פולקסווגן נכנס לאחד המשברים החמורים בתולדות תעשיית הרכב העולמית. המשבר ידוע כסקנדל הפליטה של פולקסווגן.
התפרצותו החלה כשסוכנות הגנת הסביבה האמריקאית (EPA) הודיעה על הפרה מטעם היצרן הגרמני של חוק האוויר הנקי האמריקאי – חוק פדרלי.
הסוכנות מצאה שאימפריית הרכב התאימה תכנותית את המנועים שלה לעבור ברף הנורמלי במבחני הפליטה של תחמוצת החנקן עבור רכבי הדיזל שלה לאורך שנים, ואז בשימוש רגיל מנועי הטורבו חזרו לפלוט שיעורים גבוהים מהמותר בחוק. הם רימו את הטסט.
השלכות המשבר
בארה“ב מדובר היה בפיאסקו של כ-500,000 רכבים, אבל הפרשה התחילה לגלגל כדור שלג בדמות בדיקות של מדינות שונות בעולם וחשפה את מימדי התרמית למספר אסטרונומי של כ-11,000,000 רכבים בעולם במהלך השנים 2009-2015 שכוללים את הדגמים הפופולרים ביותר וגם של חברות הבת (כגון אאודי היוקרתית). 11,000,000 רכבים נקראו למוסכים ל-RECALL. מניות החברה התרסקו בתוך יומיים ב-38%. מעריכים שהנזקים הכלכליים מהמשבר (זימון למליוני רכבים לבוא למוסכים וקנסות כבדים ברחבי מדינות ברחבי הגלובוס) האמיר לכ-18 מיליארד דולר. על המכה לאמון במותג ייקח לפולקסווגן עוד שנים רבות להתגבר.
פולקסווגן חטפה מכה כי עסקה באיך לעבור מבחן. באיך לקבל תוצאה גבוהה.
”באיך האלגוריתם עובד“ (משל)
אפשר גם אחרת
מהצד השני – ישנה חברה קטנה בהרבה, שלא מעניין אותה איך מתנהל המבחן. לא מעניין אותה להוציא תוצאה טובה. לא מעניין אותה ”איך האלגוריתם עובד“. לחברה הזו קוראים טסלה, והיא מייצרת מכוניות חשמליות, שהן עוברות את המבחן הפליטה בדירוג 0, פשוט כי הן לא פולטות.
החוק לזיהום הפליטה והשינויים שלו לא מעניינים ולא מדאיגים את טסלה, והיא לא משקיעה את מאמציה ב“להתמודד עם הגזירה“, כי הגזירה היא רק שאיפה לערך שטסלה ממילא מקיימת מעצמה ברמה הרבה יותר גבוהה.
אז איך זה קשור אלינו אתם שואלים?
לאורך שנות פעילותנו במרחב הרשתי אנחנו רואים כמעט באופן עונתי דרמות על שינויי אלגוריתמים, על שינויי חשיפה, על קריזות של חברות כמו אינסטגרם או פייסבוק או גוגל או יוטיוב שכל אחת בתורה פעם בכמה שנים מקבלת את הג‘ננה ומשבחת את האלגוריתמים שלה, ואז מתחילה פאניקה – של הנה זהו, עכשיו מה שעבד אתמול לא יעבוד מחר.
ובכן עבור מי שעוסק בלעבור מבחן, בלפצח את האלגוריתם, בלמצוא את "השיטה להביא עוקבים/לייקים/חשיפה/ראנקינג/ושאר הפירות הזמניים – הוא יהיה במרדף תמידי של חתול ועכבר מול טובי המוחות בעולם שמקבלים משכורות עתק כדי לזהות מתי עושים עליהם סיבוב ומנסים לנצל את היישות הקיברנטית שאלפי עובדיהם מפתחים ומשכללים במשך שנים.
אז אתם יכולים להמשיך להיות במרדף, או לעצור ולחשוב רגע, מה סך הכל פייסבוק/גוגל/אינסטגרם רוצים. ואם תתעסקו בלספק את מה שהם רוצים, לא תצטרכו לנהל משברים ולחיות מעדכון לעדכון.
כמה פוסטים ביום, איזה טאגים טובים, כמה מלים בפוסט, כמה קיוורדס בכותרת, כן לינקים, לא לינקים, פעם בשבוע או פעמיים ביום, בגוף הפוסט או בתגובות, לרוחב או לגובה, עם אייקונים או בלי, תמונה אחת תמונה או סרטון. מה נכון? מה לא?
עזבו אתכם, תנו ערך, תנו תוכן, תנו משמעות – בצורה עקבית, בצורה שלכם, כשהקהל לא יהיה רק מספר, כשהשמות לא יהיו רק שיטה – גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב – ישמחו לפרגן חזרה בדרכים גלויות יותר וגלויות פחות, כי זה מה שמעניין אותם בסופו של יום – הקהל שלכם.
לא יודעים מה איתכם, אנחנו בוחרים להיות טסלה.
לאט לאט ובדרך שלנו.
