יש מקרים שרק בסוף תהליך העבודה, כשאני עוצרת ומסתכלת אחורה על הדרך, אני מבינה את המשמעות של לעשות משהו טוב ואז לעשות אותו טוב עוד יותר.
נשמע קצת שחצני, אני יודעת, אבל ככה זה עם כריכות ספרים. מתחילים ב-100% ועולים.
אני אוהבת ספרים. ממש. מ-מ-ש.
אני יכולה להסתובב שעות בין המדפים בחנויות, ובדרך כלל אני אבחר את אלה שיקרצו לי בעין.
אלה עם הכריכה ש'תעשה לי את זה'.
זה אולי נשמע קצת שיטחי, אבל זו האמת.
קוראים לי חן ואני בוחרת ספרים לפי החיצוניות שלהם 🙂
כשהתחלתי לעצב כריכות לספרים העובדה הזו על עצמי היא מה שכיוונה וליוותה אותי בתהליך העבודה, וכך עד היום – איך לעצב את הכריכה שתמשוך את העין בין כל המבחר, איך לגרום לך להרים את הספר.
עם אחד הספרים האחרונים שעיצבתי, 'העץ של בני טורגה' בהוצאת תמיר//סנדיק, התהליך היה כל כך מגוון ויזואלית שהחלטתי שאני חייבת לחלוק ולשתף את הסקיצות כדי לנסות להסביר איך מגבשים את הקונספט.
איך כריכה נולדת.
סקיצה ראשונה
מתחילים להכניס צבע
פה כבר מתחיל לקרות הקסם
הכריכה מתחילה לקבל כיוון
טה – דהההההה
