מאז ומתמיד עסקתי בעיצוב, עוד לפני שידעתי בכלל שזה מה שזה. את הלוגו הראשון שלי עיצבתי בתיכון כחלק מהשירבוטים שאנחנו עושים במחברת בזמן השיעור. את האתר הראשון שלי בניתי כשהייתי בת 16, תחילת שנות האלפיים. גוגל היה כבר כלי רציני אבל רחוק מאוד ממה שהוא היום. היה מאוד קשה למצוא שם איך לבנות אתר לבד, בטח שלא הסברים על מה זה דומיין ושרת. אז בניתי באיזו פלטפורמה חינמית ובזה זה נתקע. לא ידעתי איך להמשיך. מי בכלל חשב אז שזה מה שאני אעשה מאוחר יותר בחיים.
כשסיימתי את לימודי העיצוב במכללה נכנסתי לעבוד כמעצבת בחברות היי-טק שונות, לא הרגשתי שזה המקום הנכון לי, אבל המשכורת והתנאים עשו את שלהם אז נשארתי. כמו כולם. עד… שפיטרו אותי.
אחרי שהבנתי שאין לי מה להיעלב, ובעזרתו של שמעון, התחלתי להבין שזה אחד הדברים הטובים שקרו לי וזו הזדמנות נפלאה לעשות מהלימון הזה – לימונדה.
לכולנו יש סיפור.
ושימוש בסיפור, או סטוריטלינג, בעולם המיתוג היה ידוע מאז ומתמיד. סיפור מחבר בין אנשים. הוא יוצר עניין, הוא עוזר לנו למשוך אלינו קהל מדוייק יותר. אנחנו יכולים להעביר דרך סיפור את הערכים שלנו, ולמקד את הנישה שלנו.
בעבר אנשי הקריאייטיב במשרדי הפרסום בנו למותגים את הסיפור שלהם, יצרו יש מאין, ואותו הם היו משווקים החוצה במטרה שהקהל יתחבר, יאהב וירכוש את המוצר. הסיפור לא היה אמיתי, הערכים לא היו אמיתיים, זו הייתה פיקציה. מה שבסופו של דבר גרם לחוסר האמון שלנו, הצרכנים, בעולם הפרסום – הרי זה הכל שקר.
היום אנחנו, העסקים הקטנים, מסתכלים על שיווק כאיום. חוששים ממנו, לא רוצים להיות "כאלה", אבל האמת היא שהמטרה האמיתית של שיווק היא לחשוף אותנו בפני הלקוחות שלנו, ולחשוף בפני הלקוחות שלנו פתרונות לבעיות שלהם. ובלי שיווק מותגים לא יכולים לשרוד.
אז אנחנו חוזרים לסיפורים, למקורות, למה שאנחנו מאמינים בו. היום סיפורים צריכים להיות אמיתיים.
וכן, לכולנו יש סיפור. לכל אדם, לכל עסק, לכל מותג.
השאלה היא מה עושים עם הסיפור הזה, איך מגישים אותו, והאם הוא תורם ומקדם את המותג שלנו.
סיפור לא חייב להיות מרגש או דרמטי, הוא יכול להיות גם משעשע או מאוד נקודתי בדרך למציאת פתרון לבעיה. סיפור יכול להציג את השקפת העולם שלנו והוא יכול להתמקד בלקוחות שלנו.
סיפור גורם למותג שלנו להפוך לאנושי
סיפור מניע לפעולה
סיפור יעזור לנו למצב את המותג שלנו ביחס למתחרים
סיפור גורם לקהל שלנו לזכור דווקא אותנו
פשוט כי קל לנו יותר לזכור פרטים כשהם חלק מסיפור. קל יותר להעביר קונספט עם סיפור וקל יותר להסביר בעיה ואת הפתרון שלה בעזרת סיפור.
סיפורים עוזרים לנו ליצור בידול בין מה שאנחנו מייצרים ולבין מה שאנחנו מוכרים
שעון או סמל סטטוס, עוגה או רגע של פינוק, קורס או הצלחה, ספר או ידע, מחברת מעוצבת או הרגשה כייפית.
ברגע שאנחנו מצליחים ליצור את ה"קליק" הזה עם הקהל שלנו, ה"למה" וה"איך" שמאחורי המותג שלנו ינצחו את ה"מה" שאנחנו מוכרים.
איך לספר את סיפור המותג שלנו?
אין דבר כזה טוב או רע ביחס לסיפורים, יש סיפורים שיגעו בקהל מסוים אבל לא יעוררו שום רגש אצל קהל אחר. זה טבעי וגם די מתבקש, ומנקודת המבט שלי זה אפילו טוב יותר מהבחינה האסטרטגית כי אנחנו לא רוצים את כולם כלקוחות או עוקבים שלנו, אנחנו רוצים את אלו שנכונים לנו.
אם נסתכל על המבנה הבסיסי של סיפורים אנחנו נוכל לראות שרובם בנויים מ-3 מרכיבים עיקריים:
דמויות – מי מככב בסיפור שלנו. האם זו דמות אחד עיקרית? האם הדמות הזו היא אנחנו? אולי אנחנו בעצם מביאים את הסיפור של מישהו אחר?
המטרה של הדמות הראשית בסיפור שלנו היא לגרום לקהל שלנו להזדהות איתה, לראות בה את עצמם.
כשאנחנו קוראים סיפורת החיבור לדמות הראשית תגרום לנו להמשיך ולקרוא את הספר, אבל כשאנחנו נתקלים בסיפור מותג החיבור לדמות הראשית תגרום לנו לנוע לפעולה.
קונפליקט – רגע השיא, הקליימקס, להיות או לחדול, לשנות או להשתנות, האתגר. הדמות שלנו (או אנחנו) נתקלת בבעיה, משבר, ועכשיו היא צריכה להבין איך היא ממשיכים מכאן. איזה מתח.
בכל סיפור שאנחנו מספרים יש את הרגע הזה שהופך אותו לסיפור, הרי אם לא היה איזה פיק בעלילה זה היה סתם תוכן חסר משמעות.
בתוך הקונפליקט הזה אנחנו יכולים להכניס את הערכים שלנו, של הדמות, את הלבטים, את השיעור שהיא לומדת מתוך ההתמודדות עם אותו קונפליקט, את האמונות שלה.
פתרון – אנחנו אוהבים סופים טובים, אבל כשמדובר בסיפור מותג הפתרון לא תמיד חייב להיות של סוף טוב. יכול מאוד להיות שהפתרון הוא זה שהוביל את דמות שלנו להקים את העסק או המיזם ולחפש את הפתרון. הפתרון בסיפורי מותג צריכים להסביר את הקשר של הדמות שלנו, דרך הקונפליקט אל המותג.
יש המון עסקים שקמו במטרה לעזור לאוכלוסיה מסוימת בעולם. אין כאן ממש סוף טוב לצערנו, אבל יש כאן את הדרך שעברה הדמות שלנו עד שהיא הגיעה להבנה שהיא תוכל לעזור לאותה אוכלוסיה בעזרת המיזם שלה. ההבנה הזו היא שתגרום לקהל המטרה שלנו לנוע לפעולה ולתרום לאותו מיזם.
ומהצד השני, יש הרבה עסקים שנתקלו בבעיה מסוימת וכן הגיעו לסוף הטוב שלהם, הם מצאו פתרון לבעיה. ואת הפתרון הזה הם משווקים לעולם והוא זה שמניע את הקהל לפעולה.
איך להשתמש בסיפור שלנו?
אז החלטתם שהסיפור שלכם הוא ערך מבדל במותג שלכם, כזה שבאמת ממצב אתכם מעל למתחרים שלכם. ישבתם וכתבתם את הסיפור שלכם, אבל מה בעצם עושים עם זה חוץ מלהכניס את זה כפסקה לעמוד האודות באתר?
יוצרים מזה מסר. מעבירים את זה הלאה.
את הסיפור שלכם אתם תציגו ותדברו עליו ברשתות החברתיות, אתם תכניסו אותו בין השורות הכתובות שלכם, אתם תציפו אותו בכל פלטפורמה ועל כל במה אפשרית כדי להבליט את הייחוד שלהם. אתם תשווקו אותו.
ואם כבר אנחנו בענייני סיפורים, הנה 2 סיפורי מותג מאוד מעניינים:
TOMS
ב-2006 בלייק מייקוסקי בן ה-29 לקח פסק זמן מהעבודה ונסע לטייל בארגנטינה. לקראת סוף הטיול שלו הוא פגש בבית קפה מקומי מתנדבת אמריקאית שסיפרה לו הארגון שלה שאוסף נעליים מתורמים ומחלק אותם לילדים מקומיים.
בלייק בילה כמה ימים בחברת אותה מתנדבת שלקחה אותו מכפר לכפר והציגה לו את העוני הגדול שמחוץ לעיר הבירה, זו הפעם הראשונה שבלייק הבחין בכך שגם בערים מפותחות כמו ארגנטינה ישנם ילדים שמסתובבים ללא נעליים. זו בעיה שיצרה תגובת שרשרת שפגעה ביכולת שלהם ללכת לבתי ספר וגם חשפה את אותם הילדים להרבה מחלות וזיהומים.
הנושא כמובן נגע מאוד לליבו של בלייק והוא החליט שהוא חייב לעשות משהו כדי לעזור לילדים. בחיפוש אחר הפתרון בלייק, שהוא יזם ואיש עסקים במקצועו, החליט להקים עסק שיעזור לספק לילדים נעליים באופן קבוע ושוטף שלא יהיה תלוי בתרומות.
הרעיון היה פשוט, על כל זוג נעליים שבלייק מכר הוא נתן זוג נעליים לילד נזקק. לחברת הנעליים שלו הוא קרא TOMS. השם הגיע מביטוי שהתגלגל אצל בלייק – Shoes for a Better Tomorrow, ומשם התקצר ל-Tomorrow shoes ומשם ל-TOMS.
בניגוד למה שמתבקש לחשוב TOMS הוא לא מותג שמספר על איש, הוא מספר על הבטחה למחר טוב יותר.
היום TOMS הוא מותג אופנה מוביל ועדיין הסיפור החברתי שלהם מוצג בצורה ברורה ובולטת בכל שלב בשיווק שלהם ובכל פלטפורמה, והוא גם זה שממשיך להוביל אותם בהמשך העשייה שלהם.
גארי ויינרצ'וק
גארי ויינרצ'וק, בן למשפחה יהודית, עלה בגיל 3 עם משפחתו מבלארוס לארה"ב. הוא גר בניו יורק בדירת סטודיו יחד עם עוד 8 בני משפחה נוספים עד שעבר לניו ג'רזי, שם בגיל 7 הוא הקים דוכן לימונדה, מכר קלפי בייסבול וצעצועים והצליח לייצר רווח של עשרות אלפי דולרים. כל זה הפסיק בגיל 14 כשאביו צירף אותו לעסק המשפחתי ומרווח של אלפי דולרים בסוף שבוע הוא עבר לרווח של 2$ בשעה בחנות המשקאות של אביו.
לקראת סוף שנות ה-90 גארי זיהה את הפוטנציאל הטמון באינטרנט והפך את חנות המשקאות המשפחתית לאחת מחנויות האונליין הראשונות בתחום, ובכך הביא לצמיחה אסטרונומית במכירות.
ב-2006 הוא התחיל לייצר תכני וידאו ליוטיוב כחלק מהעסק המשפחתי. הוא הפיק תוכן באופן יום-יומי במשך 5 שנים, עד שהכריזמה הייחודית שלו והגישה הבלתי מתנצלת התחילו לקרוץ לאנשים.
ב-2008 הוא הרצה על העשייה שלו בכנס ה- web 2.0 בניו יורק ששינה את הקריירה שלו. בעקבות אותה הרצאה הוא חתם על חוזה ענק עם הוצאת הספרים הרפר-קולינס וב-2009 הוא הוציא את ספרו הראשון Crush it! שמהר מאוד הפך לרב מכר.
ההרצאה ששינתה את הכל, גארי ויינרצ'וק בכנס web 2.0, ניו יורק 2008
ב-2009 הוא הקים יחד עם אחיו את ווינר-מדיה, סוכנות שעוזרת למותגים לספר את הסיפור שלהם ברשתות החברתיות.
אני לא חושבת שיש תיאור אחד מוצלח ומדויק מספיק לתופעה שהיא גארי ויינרצ'וק. הוא דמות ציבורית סוחפת, מרתקת וייחודית. יש לו מעל ל-12 מיליון עוקבים ברחבי הרשת והוא ממשיך ליצור תוכן באופן יום-יומי.
גארי משתף בסיפור הילדות שלו בכל מקום, הוא מציג את התקופה הזו כתקופה שבנתה אותו ואת אמו כדמות מטיבה שטיפחה אותו והאמינה בו. הוא לא מסתיר את הקושי אלא משתמש בו כדי לחבר אליו את הקהל שלו.
הוא מאמין בעבודה קשה, אין אצלו קיצורי דרך, אין הנחות. הוא מטיף ללקיחת סיכונים ואמונה בדרך. והוא עדיין קורא ומקשיב לכל תגובה שהקהל שלו משאיר.
אולי יש כאלה שיהיה להם קשה עם השפה ה"צבעונית" שלו, אבל מתחת לזה כל עצה שלו שווה זהב.
סיפור מותג, אומנות ה- Storytelling, תמיד היה כלי משמעותי בתהליך המיתוג של עסקים. סיפורים יכולים להרים מותגים לגבהים חדשים, הם יכולים להפוך עוד עסק למותג חי. סיפורים מחברים בין אנשים. ועכשיו אני נותנת לכם את הבמה להתנסות –
ספרו לי בתגובות את הסיפור שלכם,
של המותג שלכם.
שומעים? לא מזמן העלינו פוסט שמהווה העשרה נהדרת לתוכן הזה:
מה זה מותג אישי ואיך בונים מותג אישי חזק?
מרטי נומייר הגדיר מותג כתחושת בטן שיש לאדם בקשר למוצר, שירות או חברה. להיות מותג אישי זה לשים את העשייה שלנו בקדמת הבמה כדי שהקהל שלנו יוכל להרגיש מכנה משותף עם מה שאנחנו משדרים, גם אם הם לא מכירים אותנו באופן אישי. פוסט ראשון בסדרה.
9 מחשבות על “לכל אחד יש סיפור”
פוסט נהדר ומעורר מחשבה.
ככותבת תוכן עבור מותגים לעסקים אני מרגישה בכל פעם מחדש שאני נכנסת לסיפור של אותו עסק.
העסק שלי הוא הסיפור שלי, הוא אני ואני משתדלת להביא יותר ממני ומהסיפור שלי לעולם.
אני חושבת שכשמדובר בבלוגית, דווקא בגלל התחרות הגדולה, יש לסיפורים שלנו ייתרון עצום בבידול התוכן שלנו ובמיצוב של עצמנו.
פוסט נהדר! עשית לי חשק לעבור על האתרים שלי ולשנות את האודות לסיפור שהביא אותי ליצור את העסק
זו התחלה מצויינת.
בכלליות לדבר על הדרך שלנו זה תמיד מומלץ.
תחשבי על הבלוג העסקי שלך, הגעת לתחום המתנות הדיגיטליות מתוך סיבה מאוד מסויימת – סיבה שאני בטוחה שהרבה מאוד יזדהו איתה.
מרתק , לאחרונה אני נחשפת להרבה מידע שמדבר על הנושא הזה.גם העסק שלי הוקם בעקבות משבר חיים של דכאון אלרי לידה שגרם לי לצאת למסע גילוי אחרי קול הלב והדברים שעושים לי טוב בחיים וומכניסים משמעות לחיי. מיתוך החוויה האישית אני מחברת נשים ליצירה שממלאת בהנאה וחוויה משמעותית ומעצחמה גם בסטודיו וגם בטיולי הנשים באיטליה. איפה היית ממליצה לי לשלב את הסטורינג שלי באתר?
פוסט מעולה! הסיפור שלי סופר רבות, גם בע"פ וגם באחד הפוסטים הראשונים שלי בבלוג (שנמצא בקומה…), אבל מה שכתבת פה גרם לי לרצות לדייק אותו יותר ולוודא שאכן הערכים שלי עוברים כמו שצריך דרך הסיפור. ובכלל, אני מחזיקה מעצמי מספרת סיפורים די מוצלחת. אני צריכה להקדיש מחשבה למה שיש לי לספר.
יופי של פוסט, כבר אמרתי?!
שתדעי לך שזו תכונה לא מובנת מאליה להיות מספרת סיפורים מוצלחת 🙂
תחשבי על המסר שאת רוצה להעביר לקהל וסביב זה תבני את הסיפור שלך.
ותודה!!
פוסט מעולה. כמו תמיד את מנגישה את המושגים הערטילאיים והופכת אותם לשלבים שכל אחד יכול לעבור. למרות שאני יודעת את הסיפור של העסק שלי גרמת לי לחשוב עליו שוב ולדייק אותו.
אהבתי מאד את הפוסט – ראשית התחברתי לסיפור שלך, בתחילת הפוסט. תמיד כייף לגלות דברים חדשים.
ושנית – הדוגמאות שהבאת נותנות השראה. כעת יש לי משימה לחשוב מה הסיפור של העסק/המותג שלי.